המסע האישי שלי דרך סטרס

סטרס. רק לשמוע את המילה הזו היה עושה לי צמרמורות בגב. סטרס היה ענן כבד שריחף מעל כל סיטואציה מאתגרת, ושיתפתי רבים מסביבי עם הרגש הזה. אבל מה אם הייתי אומרת לך שלמדתי להסתכל על סטרס באור חדש? מה אם, במקום להיות הנבל המרושע בסיפור חיי, סטרס הפך לגיבור מפתיע? באופן מעניין, סטרס גם רקום באופן מהותי ביכולת האנושית לספר סיפור. הדרך בה אנחנו מספרים ומשתפים את חוויותינו עם סטרס משפיעה באופן ישיר את הדרך בה אנו מרגישים ומגיבים אליו.

סטרס: הסיפור שפעם סיפרתי לעצמי

היי, כאן שרה אמדו סידס ולמשך רוב חיי, האמנתי שסטרס הוא אורח לא רצוי. נדמה היה שהוא קופץ ברגעים הכי לא מתאימים, גורם אתגרים יומיומיים להרגיש מציפים ובלתי אפשריים. ימי הקורונה רק הגבירו את התחושות האלה, והוסיפה לתערובת גם חששות בריאותיות משפחתיות ותעסוקתיות.

על אף שטבעי להרגיש סטרס, לתת לו לכרסם בי לא היה בריא. ידעתי שאני צריכה שינוי, אבל איך? האם יש אור בשולי הענן, האם יכולה להיות איזושהי דרך להתמודד עם כל הסטרס הזה? שאלותיי הביאו אותי להיתקל בעבודה של קלי מקגונגל (Kelly McGonigal).

״על אף שטבעי להרגיש סטרס, לתת לו לכרסם בי לא היה בריא. ידעתי שאני צריכה שינוי״

מקגוניגל, פסיכולוגית רפואית מוערכת, שינתה את כל הפרספקטיבה שלי לגבי סטרס. היא פרסמה מחקר שעקב אחרי 30,000 מבוגרים במשך שמונה שנים. הממצאים היו מדהימים: אלה שהאמינו שהסטרס מזיק להם היו בסיכון גדול יותר בכ-43% למוות עד סוף הניסוי. ומה לגבי אלה שחוו לחץ אך לא תפסו אותו כמזיק? הם היו בעלי הסיכוי הגבוה ביותר להיות בחיים בסוף הניסוי.

הגילוי הזה גרם לי לפקפק בהכל. היתכן שהאויב האמיתי לא היה הלחץ אלא הדרך בה הסתכלתי עליו?

תפקידו של המוח שלי בלחץ

התחלתי להבין שהסטרס עצמו לא היה הבעיה, אלא הדרך בה המוח שלי פירש אותו. אם ראיתי בסטרס כוח שלילי, הגוף שלי הגיב בהתאם. אך אם הייתי יכול להגדיר אותו מחדש ולראות בו כשותף פוטנציאלי, הייתי יכול לרתום את כוחו לטובה.

״היתכן שהאויב האמיתי לא היה הלחץ אלא הדרך בה הסתכלתי עליו?״

המילים של קלי הדהדו בי עמוקות: "סטרס הוא מה שעולה בך כשמשהו שאכפת לך ממנו נמצא בסיכון. אלה מחשבותיך, רגשותיך, הביולוגיה שלך… זה האדרנלין… זה כל הדברים שעולים כדי לעזור לך להתמודד עם רגע חשוב."

לחבק את העוצמה של הסטרס:

ככל שהעמקתי בפרספקטיבה הזו, כך הבנתי שהתחושות של סטרס היו דומות באופן מדהים לתחושות של התרגשות. הלב שלי מאיץ את פעימותיו, ההורמונים משתוללים, והייתי מתמלאת באנרגיה. ההבדל המהותי ביניהם היה הסיפור שמצורף לתחושות האלה.

על ידי כך שאתגרתי את האנרגיה הזו וניסיתי להסתכל עליה כהתרגשות ולא כאימה, הבחנתי לשינוי בתגובות שלי. כפי שקלי מקגוניגל ציינה, השינוי הזה יכול להוביל לתגובה פסיכולוגית בריאה יותר, אנרגיה מרוממת יותר, הפחתה של בעיות רפואיות כמו דלקתיות וגם רגשות חיוביים חזקים יותר, כמו ביטחון אישי והתלהבות. כל זה בזכות המעבר ממצב fight or flight למצב רגוע, בטוח יותר.

מסקנה: הארגון מחדש של מערכת היחסים שלי עם סטרס

מי יכל לחשוב שסטרס יכול להיות חבר ולא אויב? הכל מסתכם בסיפורים שאנחנו מספרים לעצמנו. על ידי ארגון מחדש של הנרטיב שלנו סביב סטרס, הצלחתי לרתום את כוחו, ולהפוך סיטואציות שנראו בלתי אפשריות להזדמנויות לצמיחה.

״עם הזמן הבנתי שסטוריטלינג לא רק משפיע על עיצוב המותגים והמסרים שאנחנו יוצרים, אלא גם על הדרך בה אנו תופסים את החוויות האישיות שלנו.״

בתור המנכ"לית של Leave a Mark, אנחנו מתגאים בהיותנו חממה לסטוריטלינג. אנחנו מבינים את החשיבות לסיפור שמסופר היטב, בין אם מספרים אותו במצגת או העברת מסרים מילולית. הידע הזה נתן לי נקודת מבט ייחודית על הכוח של סיפור, של נרטיב. עם הזמן הבנתי שסטוריטלינג לא רק משפיע על עיצוב המותגים והמסרים שאנחנו יוצרים, אלא גם על הדרך בה אנו תופסים את החוויות האישיות שלנו. הסיפור שאנחנו מספרים לעצמנו יכולים להעצים אותו. ובסופו של דבר, בדיוק כפי שאנחנו מעצבים את הסיפורים שלנו, כך מערכת היחסים שלנו עם לחץ היא זו שמגדירה באמת את המסע שלנו. חבקו אותו, ותנו לו להנחות אתכם לאפשרויות חדשות שלא הכרתם.

המסע האישי שלי דרך סטרס

מעוניינים לגבש איתנו את סיפור החברה שלכם?

להרשמה לניוזלטר וקבלת כל העדכונים והכתבות האחרונות הירשמו כאן