הכל בסטנדרטים

כשמיכלאנג’לו ניגש לצייר את יצירתו הגדולה ביותר, ציורי הקיר שעל תקרת אולם התפילות (הקפלה הסיסטינית) בוותיקן, הוא תכנן לצייר את 12 השליחים בלבד.
תוך זמן קצר הוא שינה את דעתו והחליט שהוא רוצה למלא את התקרה במגוון פרסקאות שיציגו את בריאת העולם, ולשם כך הוא שכר עוזרים שיעזרו לו לצייר את המגוון האדיר של הדמויות והרקעים.

ואז הוא פיטר את כולם. כאילו, ממש, את כולם. הוא לא השאיר אפילו עוזר אחד שיחזיק עבורו את פלטת הצבעים, פשוט כי הוא לא אהב את העבודה של אף אחד מהם. אז הוא מחק את מה שהם עשו וצייר את הכל בעצמו (ובגלל זה אנחנו קוראים לAsaf “מיכלאנג’לו 3.0” ?).