ב-2025 אנחנו נקום בשעות אחרות, אנחנו נגור במקומות רחוקים, אנחנו נעבוד בצורה גמישה יותר ואנחנו נזמין מעלית בדיבור ולא במגע
ברוכים הבאים: העולם שאחרי הקורונה.
ההדמייה המקסימה של ה-BBC (קישור פה למטה) מעניקה לנו סיפור של אישה אחת, ליילה. ליילה היא רובנו: עד 2020 היא עבדה מהמשרד וגרה במרכז כדי להגיע בכל יום לבניין המשרדים הגדול בו היא עבדה באופן קבוע. כשהסגר הכריח את כולנו לבצע ריסטארט, ליילה בילתה זמן ארוך בעבודה מהמחשב הנייד בתוך הבית, אבל עם הזמן הבינה שהמצב הולך להיראות אחרת מעתה והלאה, וסידרה לעצמה פינת עבודה. במשך חמש השנים האחרונות היא עברה דירה לבית פרברי גדול יותר והחלה לעבוד מהבית במשך ארבעה ימים בשבוע וכיום היא מגיעה למשרד ליום אחד של פגישות בשבוע.
מסלול הכניסה שלה לעבודה הוא מסלול ללא-מגע. היא נכנסת לבניין בזיהוי פנים, עולה במעלית שעונה לפקודות קוליות ועובדת במשרדים דינמיים שניתנים לארגון מחדש בזמני סכנת הדבקה. היא לא מוותרת על פגישות עם אנשים או על מפגשים חברתיים – אבל היא כן מחשבת בזהירות כיצד כדאי לבצע אותן.
זה עולם חדש שיעניק לנו סיפורים חדשים. הוא יגרום לנו לאמץ טכנולוגיות חדשות, ישנה את הפריסה הגיאוגרפית שלנו – ואולי יאפשר לנו לתעדף את מה שחשוב לנו ולזרוק הרגלים ישנים שמאיטים אותנו. ההכרח מאלץ אותנו להמציא את עצמנו מחדש.
בכל מקרה, יהיה מעניין.