בבלוג שלנו יש המון מידע, דעה ותוכן סביב כל הנושאים שאנחנו מתענינים ומתעסקים בהם

כולנו נהנים מסיפור טוב

זה לא משנה אם זה ספר, סרט, או משהו שחבר סיפר לנו אתמול בלילה.

אבל למה בעצם אנחנו כל כך נהנים מסיפורים? ולמה יש סיכוי הרבה יותר גבוה שנזכור עובדות ששמענו בסיפור מאשר "סתם" מידע יבש?

אז האמת שזה די פשוט, כשאנחנו מקשיבים להרצאה או מצגת משעממת עם מלא אינפורמציה יבשה של מספרים, אזורים מאוד ספציפיים במוח שלנו מופעלים (Broca's area and Wernicke's). האינפורמציה הזו מגיעה ישירות לאזורים במוח שלנו שמעבדים את השפה ומעבר לזה לא קורה שום דבר נוסף.

אתם יכולים לראות בסרטון מה קורה למוח שלנו כשאנחנו מאזינים לסיפורים. פתאום קורה לנו משהו אחר לגמרי – לא רק האזורים של עיבוד השפה שלנו פועלים, אלא גם כל האזורים האחרים במוח שאחראים על הרגשות שצפים בעקבות הסיפור שאנחנו שומעים באותו רגע.

בשביל הדוגמא קבלו סיפור מדהים מהתקופה האחרונה – זה סיפור על קייטי גלובר, ילדה מבת 12 שנלחמת בדיסלקציה. לא דבר פשוט להתמודד איתו בשום גיל. אבל לא רק שקייטי לא מוותרת, היא מחליטה לנסות לפתור את הבעיה, עבור עצמה ועבור כל ילד אחר שסובל ממנה.

קייטי הלכה והקימה חברה שפיתחה משחק מחשב שמספק סביבת לימוד ייעודית ובטוחה לילדים אחרים שסובלים מדיסלקציה. סביבה בה הם יכולים לעבוד ולשפר את הנק' החלשות שמאתגרות אותם. אה, ואמרנו שמדובר בסביבת מציאות מדומה?! כולה בת 12…

עכשיו תעצרו לרגע ותרגישו איזה רגשות מתעוררים אצלכם רק מלקרוא את הטקסט הקצר הזה.
המוח שלנו מתוכנת להגיב לסיפורים. בעזרת סיפורים אפשר לרתק את הקהל, ולגרום לו לחוות חוויה רגשית אמיתית ובדרך הזו להטמיע בו את המסר, על כל העובדות והמספרים שהוא כולל.

המוח שלנו בנוי לשמוע סיפורים

כולנו נהנים מסיפור טוב. זה לא משנה אם זה ספר, סרט, או משהו שחבר סיפר לנו אתמול בלילה. אבל למה בעצם אנחנו כל כך נהנים מסיפורים? ולמה יש סיכוי הרבה יותר גבוה שנזכור עובדות ששמענו בסיפור מאשר "סתם" מידע יבש?אז האמת שזה די פשוט, כשאנחנו מקשיבים להרצאה או מצגת משעממת עם מלא אינפורמציה יבשה של מספרים, אזורים מאוד ספציפיים במוח שלנו מופעלים (Broca's area and Wernicke's). האינפורמציה הזו מגיעה ישירות לאזורים במוח שלנו שמעבדים את השפה ומעבר לזה לא קורה שום דבר נוסף.אתם יכולים לראות בסרטון מה קורה למוח שלנו כשאנחנו מאזינים לסיפורים. פתאום קורה לנו משהו אחר לגמרי – לא רק האזורים של עיבוד השפה שלנו פועלים, אלא גם כל האזורים האחרים במוח שאחראים על הרגשות שצפים בעקבות הסיפור שאנחנו שומעים באותו רגע.בשביל הדוגמא קבלו סיפור מדהים מהתקופה האחרונה – זה סיפור על קייטי גלובר, ילדה מבת 12 שנלחמת בדיסלקציה. לא דבר פשוט להתמודד איתו בשום גיל. אבל לא רק שקייטי לא מוותרת, היא מחליטה לנסות לפתור את הבעיה, עבור עצמה ועבור כל ילד אחר שסובל ממנה.קייטי הלכה והקימה חברה שפיתחה משחק מחשב שמספק סביבת לימוד ייעודית ובטוחה לילדים אחרים שסובלים מדיסלקציה. סביבה בה הם יכולים לעבוד ולשפר את הנק' החלשות שמאתגרות אותם. אה, ואמרנו שמדובר בסביבת מציאות מדומה?! כולה בת 12…עכשיו תעצרו לרגע ותרגישו איזה רגשות מתעוררים אצלכם רק מלקרוא את הטקסט הקצר הזה.המוח שלנו מתוכנת להגיב לסיפורים. בעזרת סיפורים אפשר לרתק את הקהל, ולגרום לו לחוות חוויה רגשית אמיתית ובדרך הזו להטמיע בו את המסר, על כל העובדות והמספרים שהוא כולל.

‎Posted by Leave a Mark on‎ יום רביעי 21 דצמבר 2016

צור/י איתנו קשר

  • הדרכה - 0503226664
    מכירות - 0506564086